איך הכל התחיל

הפוסט הראשון מוקדש לסקירת התפתחות התעופה הבלתי מאוישת מראשיתה ועד ימינו, מתוך הבנה שהבסיס לניתוח מגמות עתידיות הוא בחינה של תהליכים מן העבר.

ההתעלמות מכל עולם הבלונים, הצפלינים והכדורים הפורחים היא מודעת וזאת כי לדעתי הם פחות רלוונטים לענייננו. בבלוג אני מתכוון להתייחס בעיקר לטכנולוגיות שמיועדות לשימוש אזרחי אולם ספציפית בפוסט זה אני אתייחס להתפתחויות טכנולוגיות צבאיות בתחום הכטב"מ כי עד תקופה מאוחרת יחסית כל הפיתוחים היו בראש ובראשונה למטרות צבאיות. 

הסיפור מתחיל ב-1917 בשלהי מלחמת העולם הראשונה, האמריקאים מפתחים את Hewitt-Sperr, שהיה למעשה סוג של טורפדו אווירי ותוכנן במקור ליירוט צפלינים. המפתחים התמודד עם אתגרים רבים במהלך הפיתוח וחוו תאונות, ריסוקים ואבדן של אחד מאבות הטיפוס. מערכת הייצוב הייתה מבוססת גיירוסקופ שגרסאות מודרניות שלו,  אנחנו מוצאים היום ברחפנים . בסופו של דבר הפרוייקט נגנז ב-1918, לאחר סיום המלחמה.

 

10 שנים לאחר מכן ב-1927  טס לראשונה בבריטניה הLarynxשהיה גם הוא נשק שמיועד להתפוצץ על המטרה ותוכנן כנשק נגד כלי שיט שמשוגר מהים. בוצעו מספר ניסויים בין השנים 1927ל-1929 שבאחרון הייתה פגיעה במטרה (בניסויים האחרים נרשמו סטיות משמעותיות שהגיעו ל-5 מייל). גם כלי זה לא נכנס לשירות מבצעי.  

ב-1939 טס לראשונה ה-Radioplane OQ-2 שהיה גרסת המשך ל-QQ-1. ה-QQ-2 מהווה ציון דרך בעולם הכטב"מ כי הוא הראשון שהגיע ליצור סדרתי. ה-QQ-2 נבנה כמטרת אימון מעופפת לתותחני נ"מ. לכלי זה פותחה גם יכולת נחיתה מבוססת מצנח שנוצלה כאשר הכלי שרד את הפגיעות שספג במהלך גיחות האימון. כ- 15,000 יחידות יוצרו בגרסאות שונות עד שהופסק הייצור. אחת מפועלות הייצור במפעל הייתה לא אחרת מנורמה ג'ין שלימים התפרסמה כמרלין מונרו והתגלתה בעבודתה זו על ידי צלם צבאי שבא לצלם לכתבה על המפעל.

 

במהלך מלחמת העולם השנייה שני הצדדים פיתחו יכולות בתחום הכטב"מ ההתקפיים. ארצות הברית הפעילה כלים כאלה בגזרת האוקיינוס השקט באופן מוגבל נגד כלי שיט יפנים כולל מפציצים מסוג B-17 ו- B-24 שהוסבו לשליטה מרחוק, הסיבה לשימוש המוגבל הייתה חשש שהאויב יבצע הנדסה לאחור של הכלים המרוסקים ויפתח טכנולוגיה דומה. חלק מהכלים נשלטו מכלי טיס שטס בסמוך אליהם ובהמשך פותחה טכנולוגיית שליטה באמצעות שידור לאחור של וידאו שמהווה גרסה מוקדמת ל- FPV- First Person View שמשמש אותנו היום בעולם ההטסה והצילום האווירי.

חשוב לציין גם את ה- V-1 הגרמני שבטעות מקוטלג כרקטה. מדובר בכטב"מ מצויד במנוע סילני ובמערכת ניווט שמבוססת על עקרונות דומים לאלה של  כלי הטיס קבועי כנף. מדובר למעשה בגרסה הסילונית הראשונה של של כלי בשליטה מרחוק שהיום אנחנו מכירים כטיל שיוט. הכלי הסב אבדות רבות ונזקים כבדים בתקופת הבליץ על לונדון ועשרות אלפי יחידות יוצרו ושוגרו.

למעשה כל הכלים שנסקרו עד כאן יועדו להמריא למשימה במטרה לא לחזור ממנה (למעט ה-QQ-2 שמצויד במצנח). רק לאחר מלחמת העולם השניה הפסיקו להתייחס לכלי הטיס הבלתי מאוישים כאל חימוש והחלו להתייחס אליהם כאל כלי טיס מה שאומר שהחלו לשים דגש על יכולת חזרה וכמובן על נושא השרידות.

ה-MQM-33 היה הכלי הראשון שהוסב למטרות צילום הכלי בגרסה שמיועדת לצילום פותח באמצע שנות ה-50 והיה חלק ממשפחת ה-Radioplane BTTכלים ממשפחה זו של כלי טיס נשארו בשירות פעיל עד לסוף המאה ה-20. 

שנת 1973 החלה חברת תדיראן לייצר את ה"מסטיף" שנתפס כטב"מ המודרני הראשון וזאת לאור יכולת לספק חוזי חי לאחור באיכות גבוהה. ככלל כלי הטיס הלא התקפיים שמשמשים בשימוש צבאי כיום משכללים את יכולות הצילום והחישה מרחוק תוך הגדלת הטווח, מגוון הסנסורים ואיכות הנתונים שמתקבלים. מסוף שנות ה-90 מפותחים גם כלי טיס למטרות התקפיות עם יכולת נשיאת חימוש. כלים אלה התפרסמו על רקע השימוש שנעשה בהם על ידי ארה"ב בגזרות שונות ובעיקר אפגניסטן ועל ידי ישראל בעזה למטרת סיכולים ממוקדים.

במקביל לכל התהליכים בעולם הצבאי אנו רואים משנות ה-50 התפתחות של הטסת טיסנים למטרות פנאי. עולם זה הוא מרתק ומגוון ואני בפוסטים אחרים אתייחס באופן מפורט לנדבחים שונים בו. 

לאורך השנים שבהן הטכונולוגיה פותחה בעיקר לצרכים צבאיים אוזרחו חלק מהכלים שתוכננו במקור לשימושים צבאיים ושימשו למטרות אזרחיות שונות כמו מחקר וחיזוי מזג אוויר. ההפעלה בוצעה בעיקר על ידי גופים ממשלתיים ומוסדות אקדמיים.

רק בשנות ה-2000 התחלנו לראות מודלים של הפעלת כלי טיס בלתי מאוישים למטרות אזרחיות במודלים של הפעלה על ידי גופים פרטיים שמטרתם היא יצירת ערך כספי. הגדלת התפוצה וההנגשה של כטב"מ מסוג רב להב שאותו אנו מכירים כרחפן הפכה את התפתחות ענף מתן השירותים האוויריים למהירה ויישומים חדשים מופיעים חדשות לבקרים. תחום זה הוא הנושא העיקרי שבו אני מתכוון לדון בבלוג זה ולכן אני מפרט פחות בפוסט הנוכחי. כן אציין שרעיון של ייצור כלי שמיוצב על ידי מספר רוטורים נולד בארה"ב בשנות ה-50 ואינו מהווה חידוש שפותח בתקופתנו.

אז למה הפריחה הגדולה בשנים האחרנות?

ההתפתחות וההנגשה של הרחפנים שזורה בהתפתחות של עולם הסלולר וזאת לאור הטכנולוגיות ששני הענפים חולקים כגון: GPS, ג'יירוסקופים, מצלמות. עולם הסלולר האיץ הוזלה ומיזעור של הטכנולוגיות וכך התחלנו לראות רחפנים מצוידים ביכולות שעד לפני שנים לא רבות היו רק בידי מדינות וכיום כל אחד יכול לרכשם בחנויות צעצועים.

Facebook
Google+
Twitter
LinkedIn